תגובתו של חזאל לנבואת החורבן של אלישע חושפת פער ניכר בין מצבו הנוכחי לבין עתידו, והוא מתקשה להאמין שיהיה ביכולתו לחולל זעזועים כה גדולים. כאשר חזאל שואל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, הוא מביע פליאה על כך שיוכל להילחם בישראל ולהביס אותם. הוא רואה את עצמו בשלב זה כנתין פשוט של בן הדד, ותוהה מניין יהיה לו הכוח הרב הנדרש לבצע מעשים בסדר גודל כזה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בתשובתו, אלישע מסביר לו את המהפך שיתרחש במעמדו ואומר הִרְאַנִי ה' אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם. כלומר, רק כאשר תעלה לשלטון ותמלוך, יגיע לידך הכוח העצום לעשות את הדברים הללו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מעבר לניבוי העתיד, הכרזה זו של אלישע מהווה למעשה את משיחתו בפועל של חזאל למלך, ובכך היא משלימה ומוציאה אל הפועל את הציווי הקדום שציווה ה' את אליהו למשוח אותו למלוכה [רלב"ג].