מותו של יורם והעברת השלטון לבנו אחזיהו מלווים בפרטים שופכים אור על מעמדו של המלך המנוח ועל גורל השושלת. הכתוב מציין כי יורם וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, אך הפרשנים מסכימים כי בניגוד למשתמע מכאן, יורם לא זכה לכבוד המלכותי המלא. על פי התיאור המקביל בספר דברי הימים, הוא אומנם נקבר בעיר דוד, אך לא הוכנס אל קברות המלכים [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
לאחר מותו, וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. תקופת שלטונו העצמאית של אחזיהו נמשכה שנה אחת בלבד. הסיבה לקיצור ימיו מוסברת בקשר המשפחתי שלו לבית עמרי מלך ישראל, שכן אמו הייתה ממשפחה זו. בדומה לבניהם של מלכים חוטאים אחרים, גם אחזיהו נשא בעוון אבותיו ונענש בשלטון קצר מועד [אברבנאל].
סביב עלייתו של אחזיהו לשלטון קיימת סתירה בין הכתוב בספר מלכים, המציין שהיה בן עשרים ושתיים במלכו, לבין ספר דברי הימים, שם נכתב שהיה בן ארבעים ושתיים. ליישוב פער זה מוצגות שתי גישות עיקריות [אברבנאל]. הגישה הראשונה מציעה כי יורם, אביו של אחזיהו, מלך בפועל שנים רבות יותר משמונה השנים שנמנו לו רשמית. לאחר שנות שלטונו הטובות, יורם חלה ונפל בידי אויבים, ובשלב זה המליך את אחזיהו תחתיו. לפי חישוב זה, אחזיהו היה בן עשרים ושתיים כשהחל לשלוט בחיי אביו, ושימש כמלך שותף במשך עשרים שנה. כאשר מת יורם, היה אחזיהו בן ארבעים ושתיים, ואז מלך לבדו במשך אותה שנה יחידה.
מנגד, ישנה גישה המסבירה כי המספר ארבעים ושתיים אינו מתייחס כלל לגילו הביולוגי של אחזיהו, אלא למניין השנים מאז צמיחתה של שושלת עמרי בישראל. מכיוון שאחזיהו היה מזרע עמרי וגורלו נקשר בגורלם, שנותיו נמנות לפי תולדות בית זה, שבא אל קיצו באותה העת [אברבנאל בשם סדר עולם ורלב"ג].