חזאל שב אל אדוניו, בן הדד מלך ארם, ומוסר לו את תשובת הנביא: אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה. כלפי חוץ זהו מסר מעודד על החלמה צפויה, אך בתוכו חזאל מכוון את הדברים לעצמו, מתוך הבנה שהנביא ניבא כי הוא זה שיחיה ויזכה לרשת את המלוכה. למחרת, בניסיון להשקיט את חום הקדחת, טבל בן הדד בגד במים ופרש אותו על פניו. פעולת צינון זו פעלה באופן הפוך, החדירה את המחלה עמוק לגופו והובילה למותו המהיר, וכך השלים אלישע למעשה את ציווי ה' להמליך את חזאל על ארם.
מלכים ב, פרק ח׳, פסוק י״ד
וַיֵּ֣לֶךְ ׀ מֵאֵ֣ת אֱלִישָׁ֗ע וַיָּבֹא֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָה־אָמַ֥ר לְךָ֖ אֱלִישָׁ֑ע וַיֹּ֕אמֶר אָ֥מַר לִ֖י חָיֹ֥ה תִֽחְיֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.