תארו לעצמכם שאתם צריכים להתמודד עם משימה שקצת מפחידה אתכם, ואתם מעדיפים לעשות אותה בשקט ומבלי שאף אחד ישים לב. זה בערך מה שהרגיש המלך יורם כשיצא למסע צבאי כדי לעצור מרידה. הוא לקח את הצבא שלו אל צָעִירָה, שזהו אזור בארץ אדום.
בדרך כלל, צבאות נלחמים באור יום, אבל יורם והצבא שלו היו חלשים, והמלך פחד מאוד להילחם פנים אל פנים מול האויב. בגלל הפחד הזה, נאמר וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה, כי הוא החליט לפעול בחושך, באישון לילה, כדי להפתיע את מחנה אדום שחיכה לו מסביב.
אבל ההפתעה הצליחה רק באופן חלקי. יורם הצליח לפגוע רק באדום הַסֹּבֵיב אֵלָיו, כלומר רק בחיילים שעמדו ממש קרוב אליו. לא היה לו מספיק כוח כדי להמשיך פנימה אל תוך מחנה האויב ולנצח באמת.
ומה עושים כשמבינים שאי אפשר לנצח? חוזרים למקום בטוח. אחרי אותה מכה קטנה בחושך, צבא ישראל עדיין פחד מאוד מהאדומים ולכן וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו, כלומר החיילים מיהרו לברוח חזרה אל האוהלים שלהם. בסופו של דבר, המלך יורם אומנם יצא משם בשלום, אבל הוא חזר הביתה בנסיגה ובלי שום ניצחון.