מִקְצֵה שבע השנים שבהן שהתה האישה בארץ פלשתים, כלומר בסופן, היא שבה לביתה ומגלה כי אנשים אחרים השתלטו על נכסיה. בעקבות זאת היא צועקת למלך אֶל־בֵּיתָהּ וְאֶל־שָׂדָהּ, כלומר מגישה תביעה על אודות ביתה והשדה שלה שנגזלו. דרישתה אינה מסתכמת רק בהשבת המבנה והקרקעות, אלא כוללת גם את הפירות והיבולים שצמחו בשטח מיום שעזבה. הצורך בהתערבותו הישירה של המלך נובע מכך שהפולשים החזיקו בנכסים מספיק זמן כדי לבסס טענת בעלות משפטית, ורק בסמכותו להפקיע את הרכוש והתבואה מידם ולהשיבם לבעליהם המקוריים.
מלכים ב, פרק ח׳, פסוק ג׳
וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וַתָּ֥שׇׁב הָאִשָּׁ֖ה מֵאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַתֵּצֵא֙ לִצְעֹ֣ק אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־בֵּיתָ֖הּ וְאֶל־שָׂדָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.