שמואל ב, פרק י״ד, פסוק ז׳

משפחת האלמנה דורשת ממנה תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו כדי להוציאו להורג כעונש על שרצח בְּנֶפֶשׁ אָחִיו, אף על פי שאין להם סמכות לעשות זאת ללא עדים ומשפט מסודר. מניעיהם האמיתיים אינם צער על המת אלא תאוות בצע, שכן בכוונתם וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת הַיּוֹרֵשׁ השני כדי שיוכלו לרשת בעצמם את נכסי האב. האלמנה זועקת שמעשה זה וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה, ויחסל את הבן שהוא שריד החיים האחרון שעוד מאיר את חייה באפלה. מזימה זו תוביל לְבִלְתִּי שִׂים לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית, כך שזכר בעלה יימחה כליל מעל פני האדמה והנחלה תעבור לזרים.