כדי לאלץ את יואב להגיב לסירובו לדבר עמו, אבשלום נוקט בצעד קיצוני הנובע מתחושתו שיואב החזירו מהגלות רק כדי להשאירו מנותק. הוא פונה למשרתיו ואומר להם רְאוּ, כלומר שימו לב, אל חֶלְקַת יוֹאָב שהיא אחוזת השדה שלו. אבשלום מציין שהחלקה נמצאת אֶל יָדִי, בסמוך לשדותיו ובמקום המאפשר לו גישה ויכולת ממשית להזיק לה. הוא פוקד עליהם וְהַצִּיתוּהָ, להבעיר באש את השעורים שבה, כאשר כתיב המילה מרמז שאולי התכוון להשתתף בהצתה בעצמו. בפועל, וַיַּצִּתוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם את החלקה, מתוך צייתנות מוחלטת לפקודת אדונם.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק ל׳
וַיֹּ֨אמֶר אֶל־עֲבָדָ֜יו רְאוּ֩ חֶלְקַ֨ת יוֹאָ֤ב אֶל־יָדִי֙ וְלוֹ־שָׁ֣ם שְׂעֹרִ֔ים לְכ֖וּ (והוצתיה) [וְהַצִּית֣וּהָ] בָאֵ֑שׁ וַיַּצִּ֜תוּ עַבְדֵ֧י אַבְשָׁל֛וֹם אֶת־הַחֶלְקָ֖ה בָּאֵֽשׁ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.