תגובת המלך לאשה התקועית טומנת בחובה הבטחה להתערבות שלטונית, אך אופייה המדויק של הבטחה זו נתון למחלוקת. הגישה המרכזית בקרב חלק מהפרשנים היא שהמלך מבטיח לאשה הגנה מיידית ומוחלטת. לפי תפיסה זו, משמעות ההבטחה וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ היא שהמלך יוציא צו ישיר לבני המשפחה ולגואלי הדם, האוסר עליהם לפגוע בבנה או למצות את הדין עמו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ], או לחלופין, שישלח את שריו לדבר עם גואלי הדם במטרה לעשות משפט ורחמים [אברבנאל בשם האפוד].
לעומת זאת, פרשנים אחרים קוראים בפסוק הבטחה זהירה ומסויגת הרבה יותר, המבוססת על הכלל המשפטי שאין לקבל את דבריו של בעל דין ללא בדיקה. לפי גישה זו, המלך למעשה משהה את פסיקתו הסופית, והמילים אֲצַוֶּה עָלָיִךְ משמעותן שהוא יצווה על אנשיו לחקור ולדרוש היטב את המקרה כדי לברר אם האמת עם האשה [מצודת דוד, אברבנאל].
גישה שלישית מפצלת את החלטת המלך לשניים: הגנה על האשה מחד, והשהיית הדין לגבי הבן מאידך. המלך אומר לה לְכִי לְבֵיתֵךְ כדי להרגיע אותה שאיש לא יוכל להטריד אותה, להכריח אותה להסגיר את בנה או להשתלט על נחלתה, שכן בדברים אלו הדין עמה. עם זאת, לגבי הבן הרוצח, המלך נמנע מלהבטיח לו חנינה מיידית. אף על פי שגואלי הדם אינם יכולים לפגוע בו כעת, למלך ישנה סמכות שלטונית להוציא להורג רוצחים כדי לתקן את החברה ולשמור על הסדר הציבורי. לכן הוא מתכוון קודם לחקור את המעשה, ורק אם יתברר שאין צורך להמית את הבן מצד "דין המלכות", הוא יפטר לחלוטין מעונש [מלבי"ם, אלשיך].
כוונתו של המלך לערוך חקירה מעמיקה היא זו שמובילה את האשה בפסוקים הבאים לנסות לקחת את האשמה על עצמה ולדרוש פסיקה מיידית, מתוך חשש שחקירה כזו תחשוף שהסיפור כולו אינו אלא משל שלא קרה באמת [אברבנאל, אלשיך].