אבשלום מנסה להשתמש ביואב כמתווך כדי להשיג פגישה פנים אל פנים עם המלך דוד. לאחר שיואב כבר פעל להשבתו לירושלים, אבשלום מצפה להמשך סיוע מצידו, אך נתקל בסירוב עיקש וחוזר.
וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם משמעו שאבשלום שלח שליחים אל יואב. מטרת השליחות הייתה לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, כלומר, אבשלום העביר מסר וביקש מיואב שימשיך את המהלך שהתחיל ויסייע להפגיש בינו לבין אביו. למרות זאת, יואב וְלֹא אָבָה, לא רצה, להגיע אליו.
הפרשנים מציעים מניעים שונים להתעלמותו של יואב. גישה אחת גורסת כי יואב פעל מלכתחילה רק כדי להרגיע את המתיחות בין המלך לבנו. ייתכן שהוא כלל לא אהב את אבשלום, ומבחינתו, ברגע שהשיב אותו לעיר, הוא לא רצה להתערב יותר בסכסוך המשפחתי [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המסבירים כי מתוך הסירוב החוזר, כאשר אבשלום שלח אליו שֵׁנִית, הוא הרגיש והבין מסר סמוי וקשה: יואב נמנע מלהגיע משום שהוא יודע שפגישה עם המלך היא דבר בלתי אפשרי, שכן הוא לא יוכל לשנות את עמדתו של דוד בשל שנאתו הגדולה כלפי אבשלום [מלבי"ם].
בעקבות כך שיואב התעלם מהקריאות פעם אחר פעם ולא הגיע, נדחק אבשלום לנקוט בצעדים קיצוניים, וציווה על עבדיו להצית באש את חלקת השעורים של יואב שהייתה סמוכה אליו, כדי לאלץ אותו להתייחס [אברבנאל].