שמואל ב, פרק י״ד, פסוק כ״ט

תארו לעצמכם שאתם צריכים עזרה דחופה מחבר, אבל הוא פשוט מתעלם מכם ולא עונה. מה הייתם מרגישים? זה בערך מה שקרה לאבשלום. הוא רצה מאוד להיפגש פנים אל פנים עם אבא שלו, המלך דוד. לכן, וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם, כלומר הוא שלח שליחים אל יואב שר הצבא. הוא קיווה שיואב ימשיך לעזור לו ויסכים לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, כלומר לארגן את הפגישה החשובה הזו. אבל יואב וְלֹא אָבָה, שזה אומר שהוא פשוט לא רצה לבוא. יואב אמנם עזר לאבשלום לחזור לירושלים קודם לכן, אבל הוא עשה זאת רק כדי להרגיע את המצב. עכשיו הוא כבר לא רצה להתערב יותר במריבות המשפחתיות. אבשלום לא ויתר ושלח שליחים פעם שֵׁנִית, כלומר בפעם השנייה, אך יואב המשיך להתעלם. כשאבשלום ראה ששום דבר לא עוזר והוא נדחק לפינה, הוא החליט לעשות מעשה חריג כדי להכריח את יואב להתייחס אליו. הוא ציווה על המשרתים שלו להדליק אש בשדה השעורים של יואב שהיה קרוב אליו, רק כדי שיואב סוף סוף יגיע לדבר איתו.