שמואל ב, פרק י״ד, פסוק י״א

II Samuel 14:11Sefaria

וַתֹּ֩אמֶר֩ יִזְכׇּר־נָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ (מהרבית) [מֵהַרְבַּ֞ת] גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ לְשַׁחֵ֔ת וְלֹ֥א יַשְׁמִ֖ידוּ אֶת־בְּנִ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אִם־יִפֹּ֛ל מִשַּׂעֲרַ֥ת בְּנֵ֖ךְ אָֽרְצָה׃

יצא לכם פעם לבקש ממישהו הבטחה, אבל רציתם להיות לגמרי בטוחים שהוא יקיים אותה, אז ביקשתם ממנו להישבע? זה בדיוק מה שעושה האישה החכמה מתקוע. דוד המלך כבר הבטיח לעזור לה, אבל היא רוצה להיות בטוחה לחלוטין שהבן שנשאר לה יהיה מוגן.


לכן היא פונה אל המלך ואומרת יִזְכָּר נָא הַמֶּלֶךְ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. בבקשה הזו היא בעצם מבקשת מדוד להישבע בשם ה', כדי שההבטחה תהיה חזקה ואי אפשר יהיה לבטל אותה. היא מבקשת להגן על בנה מפני גֹּאֵל הַדָּם. מי זה? באותם ימים, אם אדם נהרג, קרוב משפחה שלו היה דורש להעניש את הפוגע. אבל האישה מסבירה שאם יענישו את הבן שלה, זה רק יגרום למצב של מֵהַרְבַּת, כלומר זה רק ירבה ויגדיל את האסון. הרי גם הפוגע וגם הנפגע הם אחים, הבנים שלה. אם יפגעו בבן שנשאר, זה לא באמת יתקן את המצב, אלא רק יביא לעוד הרס וישבור את המשפחה לגמרי. היא מוסיפה ואומרת וְלֹא יַשְׁמִידוּ אֶת בְּנִי, וכך היא מזכירה לדוד בעדינות שהסכנה האמיתית היא לבן שלה, והוא זה שזקוק להצלה.


דוד המלך מקשיב, מסכים לבקשתה ונשבע: חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה. דוד משתמש כאן בביטוי מיוחד כדי להראות עד כמה ההגנה שלו תהיה מוחלטת. הוא מבטיח שאפילו שערה אחת מהראש של הבן שלה לא תיפול לאדמה, כלומר, הוא יהיה בטוח ושמור לגמרי ושום רע לא יקרה לו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.