האישה מתקוע חושפת בפני דוד המלך את היוזם שעומד מאחורי סיפורה הבדוי, מסבירה את הצורך בגישה עקיפה זו, ומשבחת את תבונתו של המלך שחשף את התרמית.
הביטוי לבעבור סבב מוסבר כניסיון לגלגל ולהוביל את הדברים בדרך עקיפה [רש"י, ביאור שטיינזלץ], במטרה להוציא לאור את עניין בנו של המלך [רש"י]. המטרה בתחבולה זו הייתה שהפסיקה שדוד יפסוק במקרה הבדוי שהוצג לו, תהווה סיבה שתחייב אותו לפסוק באופן זהה גם במקרה האישי שלו הנוגע לאבשלום [מלבי"ם].
באשר לביטוי פני הדבר, קיימות גישות שונות להבנתו. יש המפרשים כי הכוונה היא לתחילת המחשבה והדבר [מצודת ציון], בעוד אחרים רואים בכך התייחסות לתכלית הראויה ולמטרה הסופית שאליה כיוון יואב במעשיו [רלב"ג].
הפרשנים מרחיבים ומסבירים מדוע יואב בחר לפעול באמצעות שליחה ולא פנה לדוד בעצמו. מפאת כבוד המלכות, יואב לא רצה לדבר עם דוד בצורה מפורשת וישירה על נושא כה רגיש. מנגד, הוא גם לא יכול היה להציג בעצמו משל בדוי מבלי שכוונתו תתגלה. לכן, הוא בחר להשתמש באישה שיכולה הייתה לסבב את הדברים בעורמה כדי להשיג את התוצאה המבוקשת [מצודת דוד, חומת אנך].
בחלקה השני של תשובתה, האישה משבחת את המלך. המילים ואדני חכם... לדעת מבטאות את התפעלותה מכך שדוד השכיל להבין כי יואב הוא ששלח אותה ושם את הדברים בפיה [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הביטוי לדעת את כל אשר בארץ מצביע על כך שחכמתו של דוד אינה מוגבלת רק למקרה הנוכחי, אלא מקיפה את כלל העניינים [רד"ק]. בשל חכמה יוצאת דופן זו, הדומה לחכמת מלאך ה', בלתי אפשרי לסטות מדבריו של המלך [מצודת דוד].