יצא לכם פעם להמציא סיפור כדי לעזור למישהו להבין משהו חשוב על עצמו? האישה החכמה מתקוע עושה בדיוק את זה. היא מספרת לדוד המלך סיפור עצוב על המשפחה שלה, אבל בעצם מנסה לגרום לו לחשוב על הבנים שלו, אבשלום ואמנון.
היא מספרת ששני הבנים שלה וַיִּנָּצוּ, כלומר התחילו לריב ולהתקוטט. המריבה התרחשה בַּשָּׂדֶה. היא מציינת את המקום הזה כדי להדגיש שזה קרה באזור מבודד, בלי שאף אחד ראה, וזה לא היה משהו שתוכנן מראש. היא מוסיפה שהיה מצב של וְאֵין מַצִּיל, כלומר לא היה שם אדם אחר שיוכל להפריד ביניהם ולעצור את הריב. העובדה הזו מראה שאם רק היה שם מישהו שיעזור ויפשר, האסון היה נמנע. הכל קרה בגלל התפרצות פתאומית של כעס. המילים וַיַּכּוֹ הָאֶחָד אֶת הָאֶחָד מראות ששניהם השתתפו במריבה והכו זה את זה, עד שאחד מהם גבר על אחיו.
דרך הפרטים האלה, האישה מעבירה לדוד מסר נסתר: בדיוק כמו בסיפור שלה, גם במקרה של בניו לא היה מי שיעצור את ההידרדרות. היא רומזת שאם דוד המלך היה מתערב מוקדם יותר ועושה צדק כשחלק מילדיו פגעו באחרים, אולי המריבה הקשה במשפחת המלוכה לא הייתה מסתיימת באסון.