שני בניה של האישה מתקוע וַיִּנָּצוּ, כלומר החלו לריב ולהתקוטט בַּשָּׂדֶה, מקום מבודד ללא עדים או התראה מוקדמת. מכיוון שהיו לבדם וְאֵין מַצִּיל אדם זר שיוכל להפריד ביניהם, המריבה הסלימה מתוך ריתחת זעם למעשה הריגה הקרוב לשוגג, שאינו מחייב מיתה מבחינה משפטית. התיאור וַיַּכּוֹ הָאֶחָד אֶת הָאֶחָד מצביע על אלימות הדדית שבה האח המכה פעל כמתגונן, למרות שיש המפרשים את החזרה על המילה הָאֶחָד כעדות להיותם אנשים שלמים ומצוינים במידותיהם. דרמה משפחתית זו משמשת כנמשל נסתר להריגת אמנון בידי אבשלום, תוך רמיזה לכך שאמנון היה התוקפן ושלו דוד היה עושה בו משפט, האסון היה נמנע.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק ו׳
וּלְשִׁפְחָֽתְךָ֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים וַיִּנָּצ֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל בֵּינֵיהֶ֑ם וַיַּכּ֧וֹ הָאֶחָ֛ד אֶת־הָאֶחָ֖ד וַיָּ֥מֶת אֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.