בשאלתו מַה לָּךְ, המלך תוהה מדוע אשה באה לבדה לדרוש משפט ללא קרוב משפחה שייצג אותה, ומבקש להבין את פשר מצוקתה. האשה עונה במילה אֲבָל, שמשמעותה כאן היא "באמת" או "אכן", ומכריזה אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי כדי להבהיר שאין מי שידבר בעדה. הכפילות בדבריה באה להדגיש משפטית שבעלה לא רק עזב אותה אלא מת באמת, ולבטא את כאבה המתחדש נוכח האיום על חיי בנה. בנוסף, הלשון הכפולה עשויה לרמוז לאסון כפול של אובדן שני בעלים, דבר המעצים את חוסר האונים שלה ואת תלותה המוחלטת בבנה שעליו באה לבקש רחמים.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק ה׳
וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר אֲבָ֛ל אִשָּֽׁה־אַלְמָנָ֥ה אָ֖נִי וַיָּ֥מׇת אִישִֽׁי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.