המלך דוד פונה אל יואב ומטיל עליו להוציא אל הפועל את חזרתו של אבשלום. המלך מצהיר עָשִׂיתִי, כלומר שמעתי בקולך והחלטתי לעשות אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ולהעניק לאבשלום חסות כפי שיעצת. מנגד, קיימת מסורת קריאה שלפיה המלך אומר ליואב עָשִׂיתָ, כהכרה בכך שיואב הוא יוזם המהלך שסובב את פני הדברים באמצעות האשה התקועית. לאור הבנה זו, ההוראה וְלֵךְ הָשֵׁב אֶת הַנַּעַר מטילה על יואב את האחריות להשלים את המשימה שהוא עצמו התחיל.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק כ״א
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּה־נָ֥א עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֵ֛ךְ הָשֵׁ֥ב אֶת־הַנַּ֖עַר אֶת־אַבְשָׁלֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.