יואב מביע תחושת הקלה והכרת טובה כלפי המלך דוד, לאחר שזה קיבל את עצתו בעניין משפחתי רגיש. הוא נופל אֶל פָּנָיו, כלומר על פניו, שכן ידע כי המלך עלול היה לראות בהתערבותו בענייניו הפרטיים חדירה בוטה מצד אדם הכפוף לו. על כן, הוא מודה למלך על החסד הגדול שעשה עמו בכך שהקשיב לדבריו, ואף אישר לו ללכת ולהשיב את אבשלום מגשור לירושלים. בסיום דבריו המילה נכתבת עבדו אך נקראת עַבְדֶּךָ, ולשתי הצורות משמעות זהה לחלוטין בהקשר זה.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק כ״ב
וַיִּפֹּל֩ יוֹאָ֨ב אֶל־פָּנָ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡ב הַיּוֹם֩ יָדַ֨ע עַבְדְּךָ֜ כִּי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־דְּבַ֥ר (עבדו) [עַבְדֶּֽךָ]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.