המלך דוד מבין כי האישה אינה פועלת על דעת עצמה, שכן אין לה קשר אישי לאבשלום המצדיק את תחנוניה עבורו. משום כך הוא דורש ממנה אל נא תכחדי, כלומר אל תעלימי ותסתירי ממני את האמת, ומבקש לברר אם יואב הוא זה ששם את הדברים בפיה. האישה מבחינה כי המלך למעשה מרוצה מדבריה, ומבינה שאין לה עוד צורך להסתיר את המניע האמיתי לבואה. היא מתכוננת לחשוף בפניו כי יואב אכן כיוון את בקשת החנינה, אף שאת המשל חיברה בעצמה, וייתכן שיואב אף הדריך אותה מראש כיצד להשיב לשאלה זו.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק י״ח
וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.