שמואל ב, פרק י״ד, פסוק י״ט

כאשר האשה עוברת במפתיע מתיאור כאבה האישי לביקורת לאומית, דוד חושד שמדובר בתוכנית מחושבת ושואל הֲיַד יוֹאָב אִתָּךְ, כלומר האם חכמתו עומדת מאחורי הדברים. האשה מודה מיד ומצהירה אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, שכן אין כל אפשרות לסטות ימינה או שמאלה מאבחנתו המדויקת. המילה אִשׁ מתפרשת במובן של "יֵשׁ", או כפשוטה מלשון איש, כדי להדגיש ששום אדם אחר מלבד יואב לא היה מסוגל לטוות מהלך כזה. היא מפרטת כי יואב הוּא צִוָּנִי ויזם את שליחותה, וְהוּא שָׂם בְּפִי את פרטי המשל ואֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יואב לא הסתפק בהנחיות כלליות, אלא חזה מראש את כל גלגולי השיחה וניסח עבורה תשובות מדויקות לכל תרחיש אפשרי מתחילת הדברים ועד סופם.