וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה את הלך הרוח הרגשי של דוד, והבחין כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ עַל אַבְשָׁלוֹם, בין אם מתוך געגועים עזים לבנו הגולה ובין אם מתוך כעס וטינה כלפיו. בשל עוצמת רגשותיו של המלך, יואב חשש מסירוב או מגערה אם יבקש בגלוי את החזרת הבן. משום כך הוא בחר להימנע מפנייה ישירה, ושלח אישה כדי שתציג בפני דוד סיפור בדוי הדומה למקרה של אבשלום. יואב העריך שדוד יאפשר לאישה לסיים את דבריה מבלי לקטוע אותה בזעם. דרך תחבולה זו קיווה יואב להוביל את המלך להכריע את הדין בעקיפין ולסלול את הדרך להשבת הבן הנדח.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק א׳
וַיֵּ֖דַע יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרֻיָ֑ה כִּי־לֵ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־אַבְשָׁלֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.