למרות חזרתו מן הגלות, הניתוק המוחלט בין האב לבנו נמשך, כך שוַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלִַם שְׁנָתַיִם יָמִים מבלי שדוד הסכים לדבר עמו, ולכן וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה. התנכרות עמוקה זו, שהתבטאה גם בהימנעות המלך מניחום בנו על מות ילדיו, הבהירה לאבשלום כי דוד שונא אותו ולעולם לא ימליך אותו, מה שעורר בו מחדש את הרצון למרוד. על רקע מציאות מתוחה זו התבלט אבשלום ביופיו החריג ובפרט בשיער ראשו, שאותו נהג לגלח אחת לשנה בשל היותו נזיר עולם. את השיער שגילח נהג לשקול, ייתכן כדי להתגאות ביופיו לעיני הכל, או לחלופין כדי לתרום את משקלו בכסף ובזהב לבית ה' ולצדקה.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק כ״ח
וַיֵּ֧שֶׁב אַבְשָׁל֛וֹם בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א רָאָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.