האישה החכמה מסירה את מסכת המשל ומוכיחה את דוד המלך, כשהיא תמהה וְלָמָּה חָשַׁבְתָּה כָזֹאת עַל עַם אֱלֹהִים וחשדת שיבקשו להוציא אדם להורג באכזריות ללא עדים והתראה, או לחלופין טוענת שמשפחתה לא תאמין להבטחתו לאור יחסו המנוכר לבנו שלו. מכאן היא חושפת את הנמשל וקובעת כי וּמִדַּבֵּר הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר הַזֶּה כְּאָשֵׁם, כלומר שעצם דיבורו של המלך ופסק הדין הרחמן שהוציא הופכים אותו לטועה ואשם. היא מסבירה שאם נכון להציל את בנה, הרי שהוא חוטא בכך שהוא משאיר את אבשלום בגלות, במיוחד כשגם במקרה של אבשלום לא היו עדים והוא כלל לא רצח במו ידיו. מתוך כבוד למלכות היא תולה את השגגה בדיבורו של המלך ולא במעשיו, ובכך גם מונעת ממנו לחזור בו מהבטחתו כעת בטענה שדיבר בטעות.
שמואל ב, פרק י״ד, פסוק י״ג
וַתֹּ֙אמֶר֙ הָאִשָּׁ֔ה וְלָ֧מָּה חָשַׁ֛בְתָּה כָּזֹ֖את עַל־עַ֣ם אֱלֹהִ֑ים וּמִדַּבֵּ֨ר הַמֶּ֜לֶךְ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ כְּאָשֵׁ֔ם לְבִלְתִּ֛י הָשִׁ֥יב הַמֶּ֖לֶךְ אֶֽת־נִדְּחֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.