שמואל ב, פרק י״ד, פסוק י׳

המלך לוקח את האשה תחת חסותו הישירה וקובע כי כל קרוב משפחה המאיים עליה להסגיר את בנה שהוא המדבר אליך, יש להפנות אליו. באמצעות הציווי והבאתו אלי המנוסח בלשון זכר, המלך פונה לאחד מנעריו ומורה לו להתלוות לאשה ולסייע לה להביא את הרודף, שכן היא אינה מסוגלת לעשות זאת לבדה. כך הוא פוטר אותה ממסירת בנה ומבטיח כי אותו אדם ולא יוסיף עוד לגעת בך, כלומר לא יפגע בה או יכפה עליה את מסירתו. עם זאת, המלך מדגיש כי ההגנה היא בך בלבד ונמנע מהבטחה מפורשת על חיי הבן משום שהגנה מוחלטת על רוצח מנוגדת לדין תורה, והבטחה חלקית זו היא שתניע את האשה לבקש בהמשך הגנה מלאה.