שמואל ב, פרק י״ח, פסוק י׳

חשבתם פעם מה קורה כשמפקד בצבא מבקש מחייל לעשות משהו שהמלך בעצמו אסר לעשות? באמצע הקרב הסוער מתרחש רגע מתוח מאוד. פתאום מתגלה אבשלום כשהוא חסר אונים ותקוע על עץ. הכתוב מספר שרק איש אחד ראה את המראה הזה, וזה היה חייל רגיל ממשרתי דוד שהזדמן למקום במקרה. החייל ממהר לדווח על כך ליואב שר הצבא, אבל יואב כועס עליו ושואל למה הוא לא ניצל את ההזדמנות לפגוע באבשלום במקום, ואפילו אומר שהיה נותן לו על כך אוצר גדול. החייל מסרב בתוקף לפגוע באבשלום, אפילו תמורת הרבה מאוד כסף, ויש לו סיבות חכמות לכך. קודם כל, הוא יודע שפגיעה בבן המלך היא מעשה חמור מאוד, וגם הוא שמע במו אוזניו את דוד המלך מצווה על כולם לשמור על אבשלום ולא לפגוע בו. החייל מסביר ליואב שהוא לא מוכן לעשות מעשה אסור בסתר, כי מה שאסור לעשות בגלוי אסור לעשות גם בחושך. הוא גם יודע ששום דבר לא נסתר מעיניו של דוד המלך, ואם המלך יגלה את זה ויעניש אותו, יואב לא באמת יעזור ויגן עליו. בסוף, החייל אומר ליואב משפט אמיץ וישיר: אם אתה כל כך רוצה לפגוע בו, לך תעשה את זה בעצמך ואל תצפה שאני אעשה את העבודה במקומך.