יצא לכם פעם לתהות איך מפקדים בעבר העבירו פקודות לכל החיילים שלהם באמצע שדה הקרב, כשעוד לא היו להם מכשירי קשר?
ברגע שאבשלום נפל והמלחמה הוכרעה, יואב שר הצבא רצה לעצור מיד את הלחימה כדי שלא ייפגעו עוד אנשים סתם. לכן, וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשֹּׁפָר. תקיעת השופר הייתה סימן מוסכם לכל הכוחות: הקרב נגמר, מפסיקים לרדוף אחרי האויב וחוזרים לבסיס. יואב הבין שהמטרה הושגה ואין שום טעם להמשיך להילחם ולפגוע בעם ישראל.
המילים כִּי חָשַׂךְ מלמדות אותנו שיואב ממש עצר ומנע מהחיילים שלו להמשיך. החיילים של דוד היו כל כך בתוך סערת הקרב, שהם לא היו מפסיקים לרדוף אחרי האויב על דעת עצמם, ורק בזכות ההתערבות המהירה והפעילה של יואב כולם עצרו מיד וחזרו לאחור.