קרה לכם פעם שתכננתם תוכנית ממש גדולה ומפוארת, אבל בסוף המציאות הייתה שונה לגמרי? זה בדיוק מה שקרה לאבשלום. אבשלום רצה שכולם יזכרו אותו לנצח. לכן הוא לָקַח החלטה, כלומר החליט בתוך לבו, להנציח את השם שלו. הוא בנה לעצמו מַצֶּבֶת, שהייתה למעשה בניין גבוה, מרשים וחשוב מאוד.
אולי תשאלו את עצמכם למה הוא היה צריך לבנות בניין כדי שיזכרו אותו, הרי בדרך כלל הילדים הם אלה שממשיכים את דרכם של ההורים. אבשלום הסביר שהוא עושה זאת כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן. למרות שבעבר נולדו לו שלושה בנים, הם מתו בעודו בחיים, ולכן הוא נותר בלי יורש שישמור על זכרו. בגלל זה הוא קרא לבניין המפואר יָד, שפירושו מקום המוקדש במיוחד עבורו. את המבנה הזה הוא הקים באזור הסמוך לירושלים שנקרא בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ.
אבל למרות כל התכנונים למקום קבורה מכובד, הסוף של אבשלום היה אחר לגמרי. הוא סיים את חייו ביער והושלך לתוך בור גדול. הבניין המפואר נותר ריק, והוא מזכיר לנו שגם אם אדם מתכנן תוכניות גדולות לעצמו, הוא לא תמיד יכול להבטיח שכך באמת יקרה בסוף.