חשבתם פעם איך לפעמים דווקא הדבר שאנחנו הכי מתגאים בו יכול לסבך אותנו? זה בדיוק מה שקרה לאבשלום. בזמן המלחמה, המחנה של אבשלום התפזר ואיבד את הסדר, והוא מצא את עצמו בורח לבדו. המילה וַיִּקָּרֵא מספרת לנו שפתאום, ממש במקרה ומתוך הבלגן, הוא נתקל פנים אל פנים בחיילים של דוד המלך.
באותו זמן אבשלום היה רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד. זה לא היה פרד רגיל, אלא הפרד המיוחד של דוד, שאסור לאף אחד אחר לרכוב עליו. אבשלום רכב עליו בכוונה כדי להראות לכולם שהוא המלך החדש, אבל דווקא הבהמה הזו היא שהכשילה אותו. תוך כדי מנוסה מהירה, הוא עבר תחת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה. המילה שׂוֹבֶךְ מתארת ענפים צפופים מאוד שמסתבכים זה בזה, והָאֵלָה היא סוג של עץ שהענפים שלו היו נמוכים.
כשאבשלום עבר שם, וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בתוך הענפים. השערות הארוכות והשופעות שלו, שאבשלום כל כך אהב והתגאה בהן, הסתבכו חזק בסבך של העץ. הפרד שהיה תחתיו המשיך לרוץ קדימה, ואבשלום נשאר תלוי באוויר, בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, חסר אונים וללא יכולת להשתחרר.