יצא לכם פעם לשמוע חדשות ממש חשובות, והרגשתם שאתם פשוט חייבים להיות אלה שמספרים אותן? זה בדיוק מה שהרגיש אחימעץ. למרות שהייתה במלחמה גם בשורה עצובה מאוד על מות בנו של המלך, אחימעץ התעקש לרוץ אל דוד. אפילו שיואב, שר הצבא, כבר שלח שליח אחר לפניו, אחימעץ מתחנן ומבקש לרוץ וִיהִי מָה, כלומר יהיה מה שיהיה. הוא קיווה שברגע שיספר למלך על הניצחון הגדול שהעניק להם ה', זה בכל זאת ישמח אותו מעט.
בתגובה, יואב מנסה לשכנע אותו לוותר ושואל אותו לָמָּה זֶּה אַתָּה רָץ בְּנִי, הרי וּלְכָה אֵין בְּשׂוֹרָה מֹצֵאת. המילה מֹצֵאת מתארת משהו שהוא מצוי וזמין. יואב מסביר לאחימעץ שאין לו טעם לרוץ, מכיוון שהשליח שכבר יצא לדרך יגיע ראשון ויקבל את השכר על הבשורה, וכך לאחימעץ לא יישאר שום פרס על המאמץ שלו.