שמואל ב, פרק י״ח, פסוק כ״ט

II Samuel 18:29Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר אֲחִימַ֡עַץ רָאִ֩יתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹ֠חַ אֶת־עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת־עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה׃

קרה לכם פעם ששאלו אתכם שאלה, וידעתם שהתשובה תעציב מאוד את מי ששואל? התלבטתם אם לספר מיד או לנסות להתחמק? זה בדיוק המצב שבו נמצא השליח אחימעץ. דוד המלך הרגע ניצח במלחמה, אבל הוא לא מתעניין בניצחון. אכפת לו רק מדבר אחד: מה קרה לבן האהוב שלו. דוד שואל על השלום של אבשלום, ובעצם מתכוון לשאול האם הוא שרד ונשאר בחיים. אחימעץ יודע את האמת העצובה, אבל הוא מבין שהלב של דוד נתון לבנו, והוא לא רוצה לצער את המלך. לכן, הוא בוחר להתחמק. הוא מספר לדוד שהוא רק ראה את ההמון הגדול, כלומר, קהל רב של חיילים שנעו ברעש גדול בשמחת הניצחון. לאחר מכן אחימעץ אומר משפט שנשמע קצת הפוך: לשלוח את עבד המלך יואב ואת עבדך. הכוונה האמיתית שלו היא שיואב הוא זה ששלח את עבד המלך (שליח נוסף) ואת עבדך (אחימעץ עצמו). כדי להסביר למה הוא לא יודע מה עלה בגורלו של אבשלום, אחימעץ אומר ולא ידעתי מה. הוא מתרץ זאת בכך שהיה בחיפזון עצום לרוץ ולבשר למלך על הניצחון, ולכן לא נשאר מספיק זמן כדי לברר את כל הפרטים ולראות במו עיניו מה בדיוק התרחש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.