קרה לכם פעם שזיהיתם מישהו מרחוק רק בזכות הצורה שבה הוא הולך או רץ, אפילו לפני שהצלחתם לראות את הפנים שלו? זה בדיוק מה שקורה כאן. הצופה שעומד על החומה מסתכל למרחק ומזהה את הרץ שמתקרב אל העיר. הוא מזהה אותו לפי מרוצת הראשון, כלומר לפי אופן וסגנון הריצה המיוחד שלו, ומבין שזהו אחימעץ בן צדוק.
כשדוד המלך שומע מי מתקרב, הוא מיד אומר איש טוב זה. למה האופי שלו כל כך חשוב למלך באותו רגע? דוד מבין שאדם טוב ונאמן כמו אחימעץ לא יברח פתאום משדה הקרב. אם הוא מגיע, סימן שהוא לא בורח אלא נשלח במיוחד כדי למסור הודעה. חוץ מזה, לאנשים טובים יש טבע כזה שהם משתוקקים ורוצים לשמח אחרים ולבשר דברים משמחים. לכן, המלך בטוח שואל בשורה טובה יבוא. המילה ואל כאן פירושה "עם", והמלך בעצם אומר: אחימעץ הוא אדם טוב, והוא בטוח מגיע אלינו נושא עמו בשורה טובה!