שמואל ב, פרק י״ח, פסוק ב׳

II Samuel 18:2Sefaria

וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת־הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד־יוֹאָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁ֠ית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י {ס} וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם־אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם׃

נסו לדמיין את דוד המלך עומד מול החיילים שלו ממש לפני שהם יוצאים למערכה גדולה. כדי לפעול בחוכמה, דוד לא שולח את כולם יחד, אלא מחלק את העם לשלוש קבוצות. הוא ממנה מפקד לכל הַשְּׁלִשִׁית, כלומר לכל שליש מהצבא. שליש אחד נמצא תחת הפיקוד של יואב, שליש נוסף מקבל אחיו אבישי, והשליש האחרון נמסר לאדם בשם אִתַּי הַגִּתִּי, שהיה חבר נאמן של דוד וכנראה פיקד על החיילים שהגיעו מארצות אחרות. אחרי שדוד מסיים לארגן את הכוחות, הוא פונה אל החיילים ומכריז יָצֹא אֵצֵא גַּם אֲנִי עִמָּכֶם. במילים אלו הוא אומר להם שהוא לא מתכוון להישאר מאחור בארמון. דוד רוצה להצטרף אליהם ולהוביל אותם בעצמו בתור המפקד העליון, בדיוק כפי שהיה נהוג אז שמנהיגי ישראל יוצאים בראש הצבא שלהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.