קרה לכם פעם שמשהו השתבש שוב ושוב, וניסיתם להבין למה זה קורה? בארץ ישראל אנחנו תלויים מאוד בגשם. תארו לעצמכם מצב שבו עוברת שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, ואין גשם בכלל. יש בצורת ורעב כבד. דוד המלך והעם הבינו שזה לא סתם חוסר מזל, אלא שיש פה מסר מה׳ שדורש מהם לתקן משהו. הם חיפשו וחיפשו איזה חטא הם עשו, וכשלא מצאו, דוד המלך החליט לפעול. המילים וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד מספרות לנו שדוד פנה אל ה׳ ושאל באורים ותומים, שהם דרך מיוחדת שבה ה׳ ענה לשאלות המלך, כדי לגלות למה הרעב לא פוסק.
התשובה של ה׳ הייתה מפתיעה וקשורה למלך הקודם, שאול. ה׳ הסביר שהרעב קורה בגלל שני דברים שונים שצריך לתקן. הדבר הראשון רמוז במילים אֶל שָׁאוּל. ה׳ כעס על כך שכאשר שאול המלך מת, העם לא נתן לו את הכבוד הראוי למלך ולא הספיד אותו כמו שצריך. הדבר השני רמוז במילים וְאֶל בֵּית הַדָּמִים, והוא קשור למעשים שעשה שאול בחייו. ה׳ מסביר שהעונש מגיע גם עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים. הגבעונים היו אנשים חלשים שעבדו בתור חוטבי עצים ושואבי מים בעיר של כהנים שנקראה נוב. כששאול פגע באותה עיר, הוא פגע גם בגבעונים ולקח להם את מקור הפרנסה שלהם.
אולי אתם שואלים את עצמכם, למה העם נענש על זה רק עכשיו, שנים רבות אחרי ששאול כבר מת? התשובה היא שבאותו זמן, כשאותם גבעונים חלשים נפגעו, אף אחד בעם לא קם, לא מחה ולא ניסה לעזור להם. ה׳ חיכה עם העונש עד לימי דוד כדי ללמד את כולם שיעור חשוב: ה׳ שומר על האנשים החלשים ביותר בחברה. הוא לא מוותר כשעושים להם עוול, גם אם מי שעשה את העוול הוא מלך, והוא דורש מאיתנו תמיד לדאוג לחלשים ולעשות צדק.