תארו לעצמכם שאתם שומרים על משהו יקר וחשוב מאין כמותו, כזה שמאיר לכם את הדרך. האם הייתם מסכימים לקחת אותו למקום מסוכן? זה בדיוק מה שהרגישו הלוחמים של דוד המלך. באחד הקרבות, דוד, שהיה כבר מבוגר ועייף, היה נתון בסכנת חיים גדולה מול האויב. ברגע המותח הזה, אבישי בן צרויה מיהר להציל אותו. על כך נאמר וַיַּעֲזָר לוֹ, כי אבישי עזר לדוד בשתי דרכים: הוא גם נלחם באויב והציל את המלך, וגם התפלל אל ה׳ שישמור עליו. אחרי ההצלה הזו, הלוחמים נבהלו מאוד. הם הבינו שאסור להם לסכן את המלך שלהם, כי אם יקרה לו משהו, זה יהיה אסון לכל העם. לכן, אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ. הם נשבעו כדי למנוע ממנו לצאת שוב למלחמות בעצמו. הם הסבירו את ההחלטה שלהם במילים וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל. הלוחמים דימו את דוד המלך לנר. המלך הוא כמו אור גדול ששומר, מגן ומשפיע לטובה על כולם. אם הוא ייפגע חלילה, זה יהיה כאילו הנר של כל העם נכבה והשמש מחשיכה עליהם. משום כך, הם החליטו שחובתם לשמור על חייו מכל משמר ולהשאיר אותו תמיד במקום בטוח.
שמואל ב, פרק כ״א, פסוק י״ז
וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.