קרה לכם פעם שהייתם בבעיה גדולה, ופתאום הגיעו חברים טובים בדיוק ברגע שהכי הייתם צריכים אותם? זה בדיוק מה שקרה לדוד. כשהוא חזר לעיר שלו, צקלג, הוא גילה דבר קשה: אויבים מעם שנקרא עמלק פשטו על העיר ולקחו איתם רחוק את כל המשפחות, הנשים והילדים. דוד היה חייב לצאת מיד למרדף כדי להציל אותם ולהחזיר אותם הביתה בשלום.
בדיוק באותו רגע קשה הצטרפו אליו לוחמים אמיצים משבט מנשה. כשהמילים אומרות שהם נלחמו עַל הַגְּדוּד, הכוונה היא שהם יצאו להילחם ספציפית נגד אותו גדוד של עמלקים. הלוחמים האלה לא עמדו מהצד, והמילים עָזְרוּ עִם דָּוִיד מלמדות אותנו על המסירות המלאה שלהם. הם שיתפו פעולה עם דוד ויצאו יחד איתו למרדף כדי לעזור לו להציל את משפחתו. הלוחמים האלו היו חזקים ונועזים מאוד, ולכן נכתב עליהם כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם. בזכות האומץ הגדול שלהם והעזרה שהם נתנו לדוד בזמן המרדף, הם קיבלו תפקיד חשוב, וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא, כלומר דוד קידם אותם ומינה אותם להיות מפקדים בצבא שלו.