לוחמים משבט מנשה הצטרפו לדוד בשעת משבר קשה, לאחר שגילה כי עירו צקלג נשרפה ומשפחות אנשיו נשבו. הם עָזְרוּ עִם דָּוִיד מתוך מסירות ושותפות מלאה, ויצאו עמו למרדף ולהתנפלות עַל הַגְּדוּד של העמלקים שפשטו על העיר. בזכות היותם לוחמים עזים, שכן כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם, הם זכו לקידום משמעותי וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא. מינוי זה לתפקידי פיקוד הוענק להם כבר במהלך המרדף, או בשלב מאוחר יותר כשהגיעו לחברון ומונו לפקד על בני שבטם שהתקבצו אל דוד.
דברי הימים א, פרק י״ב, פסוק כ״ב
וְהֵ֗מָּה עָזְר֤וּ עִם־דָּוִיד֙ עַֽל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.