סידור תפקידי השוערים בהר הבית ממשיך להתבהר, תוך התמקדות באחריות על הצד המערבי ועל דרכי הגישה העולות אל ההר. הצבת השומרים נעשתה באופן מחושב, הן מבחינת המיקום הפיזי והן מבחינת סדרי העבודה.
לגבי זהותו של השוער לְשֻׁפִּים, ייתכן כי הוא הוזכר כבר קודם לכן בכתובים תחת שם אחר [מצודת דוד]. הוא וחוסה הופקדו על האזור המערבי, בסמוך אל שַׁעַר שַׁלֶּכֶת, שהוא שמו של השער שניצב על השביל והדרך הסלולה שעלו במעלה ההר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בקריאת המילה בַּמְסִלָּה, האות בי"ת נהגית באריכות [מנחת שי].
הביטוי מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר מתאר את אופן ארגון השמירה, וישנן שתי גישות להבנתו. גישה אחת מפרשת זאת כחלוקת זמנים ורוטציה, ולפיה פרק זמן מסוים שופים שומר במערב וחוסה בשער שלכת, ולאחר מכן הם מתחלפים ביניהם במשמרות וחוזר חלילה [מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה אחרת מבינה זאת כתיאור מרחבי של עמדות השמירה, ולפיה מדובר בשני משמרות שעמדו פיזית זה בצד זה, ככל הנראה משני צדי השער או משני צדי המסילה העולה [ביאור שטיינזלץ].