רשימת בניו של עובד אדום מסתיימת בציון הברכה האלוהית המיוחדת שלה זכתה משפחתו. הפרשנים מסכימים כי המילים כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים מתייחסות לברכה שקיבל עובד אדום בזכות כך שאירח ושמר את ארון הברית בביתו, כפי שמוזכר מוקדם יותר בספר דברי הימים "ויברך ה' את בית עובד אדום".
ברכה זו באה לידי ביטוי בריבוי יוצא דופן של בנים [מצודת דוד]. על פי מסורת חז"ל, אשתו של עובד אדום ושמונה כלותיה ילדו כל אחת שישה ילדים יחד, וכך נולדו לו שישים ושניים צאצאים [רד"ק, מלבי"ם].
מספר זה של שישים ושניים צאצאים מוזכר בהמשך הפרק, אולם במקום אחר (דברי הימים א' טז, לח) מוזכר המספר שישים ושמונה. כדי ליישב פער זה, מוסבר כי לעובד אדום היו שישים ושניים צאצאים, ויחד עם שישה אחים שהיו לו, הגיע מניין המשפחה לשישים ושמונה. המונח "אחיהם" בפסוקים משמש לשון רבים הכוללת את עובד אדום ובניו יחד. בנוסף, החלוקה המופיעה בהמשך "המה ובניהם ואחיהם" מפורשת כך: "המה" הם בני עובד אדום, "בניהם" הם נכדיו, ו"אחיהם" הם קרובים נוספים שלא הוזכרו בשמם. כמו כן, הביטוי "איש חיל" נדרש במשמעות של רבים, כאילו נכתב "אנשי חיל" [רד"ק].
מבחינה דקדוקית, האות למ"ד בשם פְּעֻלְּתַי מנוקדת בדגש חזק [מנחת שי].