חשבתם פעם מה עושים כשמישהו קרוב אלינו חווה צער גדול? אנחנו מיד מנסים לחבק, לתמוך ולעזור לו. זה בדיוק מה שקרה לאפרים, הבן של יוסף. אחרי האסון הכבד שבו הוא איבד את בניו, הוא היה שקוע בכאב עמוק. בגלל שהצער שלו היה כל כך חזק, הוא התאבל יָמִים רַבִּים. כלומר, למרות שהאנשים סביבו ניסו לעזור לו ולנחם אותו, הוא לא הצליח לקבל את התנחומים והמשיך להיות עצוב במשך תקופה ארוכה מאוד.
כדי לתמוך בו בשעתו הקשה, באו אליו מנחמים. אבל רגע, הרי לאפרים היה רק אח אחד, מנשה, אז למה מסופר שבאו אֶחָיו? הכוונה כאן היא לא רק לאחים ממש, אלא לכל המשפחה המורחבת שלו, לחברים הטובים ולאנשים שאהבו אותו. כולם הגיעו יחד כדי לעטוף אותו באהבה ולנסות להקל על הכאב הגדול שלו.