תארו לעצמכם שאתם יושבים לאכול ארוחה עם מישהו, ופתאום קורה משהו ממש לא צפוי. זה בדיוק מה שקרה לשני הנביאים. הפסוק מספר לנו וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן, כלומר הם ישבו ואכלו יחד סעודה ידידותית ונעימה. אבל אז, באמצע הארוחה, קורה דבר מפתיע. ה' מתגלה ומוסר נבואה, אבל לא לנביא האמיתי, אלא דווקא לנביא הזקן שהכשיל אותו. הפסוק קורא לו הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ, כי הוא זה ששכנע את נביא האמת לחזור אליו הביתה.
בטח אתם שואלים את עצמכם למה ה' דיבר דווקא אל נביא השקר. הסיבה היא שנביא האמת לא הקשיב להוראות של ה', ולכן הנבואה נלקחה ממנו באותו רגע. ה' בחר להעביר את המסר על העונש דרך הנביא הזקן, כדי שהוא יהיה עד. ככה, כשנביא האמת יקבל את עונשו מאוחר יותר, הנביא הזקן יוכל לספר לכולם בדיוק למה זה קרה, ואף אחד לא יחשוב בטעות שהוא נענש כי הוא היה נביא שקר. חכמים לומדים מהסיפור הזה משהו מיוחד על הכוח של ארוחה משותפת. כשאנשים יושבים לאכול יחד, הפעולה הזו מקרבת ביניהם כל כך, עד שיש לה כוח להביא את הנוכחות של ה' אפילו לאנשים רחוקים מאוד.