יצא לכם פעם לראות מישהו שעושה מעשה לא נכון, יודע שהוא טועה, ובכל זאת מתעקש להמשיך? זה בדיוק מה שקרה עם המלך ירבעם. ירבעם המציא חג חדש משלו והחליט להיות כוהן בעצמו. פתאום, מגיע למקום איש מיוחד מאוד מארץ יהודה. התנ"ך קורא לו אִישׁ אֱלֹהִים, שזה אומר אדם קדוש ונביא, והחכמים מסבירים שזהו הנביא עדו. הוא הגיע לשם בִּדְבַר ה', כלומר בשליחות ישירה של ה'.
התזמון שבו הנביא הגיע היה מדויק להפליא. אם הוא היה מגיע קצת קודם, השומרים של המלך היו עוצרים אותו ומונעים ממנו לגשת. אם הוא היה מאחר, ההזדמנות הייתה מתפספסת. הוא הופיע בדיוק ברגע שבו וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. המלך עמד שם והקטיר קטורת בניגוד לכללים. למרות שירבעם ראה את שליח ה' ניצב מולו, ולמרות שבתוך תוכו הוא ידע שהוא אשם, הוא היה עקשן. הוא לא זז ממקומו ולא הפסיק את המעשה שלו.