תארו לעצמכם שאתם רוצים להעביר הודעה חשובה למלך, אבל במקום לדבר אליו, אתם בוחרים לדבר אל אבנים. זה בדיוק מה שעושה הנביא. הוא מגיע אל המזבח, עובר בשקט על פני השומרים, ובוחר לדבר אל האבנים הדוממות במקום אל המלך הרשע. למה? כי האבנים לא חטאו ולא עשו שום רע, ועדיף לדבר אליהן מאשר לאדם שמתנהג בצורה כל כך לא טובה.
הנביא קורא פעמיים מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ. ממש כמו שקוראים למישהו פעמיים כדי למשוך את תשומת הלב שלו, כך הנביא פונה אל המזבח כדי להדגיש שמשהו חשוב עומד לקרות. לאחר מכן הוא אומר הִנֵּה־בֵן נוֹלָד, למרות שהבן הזה ייוולד רק בעוד מאות שנים. איך זה יכול להיות? זה מלמד אותנו סוד מיוחד על נביאים: כשהם מקבלים נבואה מה', הם רואים את העתיד כל כך ברור, עד שזה נראה להם כאילו זה קורה ממש עכשיו מול העיניים.
הנביא אפילו מגלה בדיוק מי זה יהיה ואומר יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. זה מראה לנו שהנבואה היא לא סתם רעיון כללי, אלא שה' מוסר לנביא פרטים מדויקים מאוד, אפילו את השם של המלך שעתיד למלוך.
בסוף דבריו, הנביא מסביר שבעתיד המלך יאשיהו יעשה סדר. כשהוא אומר וְזָבַח עָלֶיךָ וגם וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ, הכוונה היא שיאשיהו יעניש את כל מי שעשה שם מעשים רעים של עבודה זרה. הוא יבטל לחלוטין את המעשים הלא טובים שהיו שם, וידאג שהמקום ינוקה לגמרי. הנביא משתמש במילים כלליות כדי לרמוז גם למלך עצמו שהתנהג לא נכון, אבל הוא לא מזכיר את שמו המפורש כדי לשמור על כבוד המלכות.