מלכים א, פרק י״ג, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו חזק מאוד מנסה לעצור משהו, ופתאום מגלה שיש כוח גדול ממנו? תארו לעצמכם מלך חזק שעומד מול נביא בודד. המלך כועס מאוד וממהר להגיב עוד לפני שהנביא מסיים למסור את דבר ה'. המלך וַיִּשְׁלַח את ידו, כלומר מושיט את היד קדימה לעבר הנביא, כדי לסמן לחיילים שלו לתפוס אותו. אבל אז קורה משהו פלאי. וַתִּיבַשׁ יָדוֹ של המלך. היד שלו פתאום נשארת משותקת, וכך ה' לוקח ממנו את היכולת לפגוע בנביא. העונש הזה לא היה חלק מהנבואה עצמה, אלא הגיע בגלל שהמלך פגע בכבודו של איש האלוהים. יש כאן משהו מיוחד ללמוד: ה' שומר מאוד על כבודם של אנשים צדיקים. הרי המלך עמד שם ועבד עבודה זרה, וכלום לא קרה לו, אבל ברגע שהוא ניסה לפגוע בצדיק היד שלו מיד שותקה. הנס המיידי הזה גם הוכיח לכולם שדברי הנביא הם אמת. ולמרות הפלא העצום שקרה למלך בגוף שלו, הוא לא חזר בתשובה. הוא פחד לאבד את המלוכה שלו, וגם היה כל כך רגיל למעשים הרעים שלו, שהיה לו קשה מאוד לעצור ולשנות את דרכו.