יצא לכם פעם לגלות שמישהו שעשה מעשה לא נכון, בעצם התכוון לטוב? לאחר שהאריה התרחק, הנביא הזקן ניגש בזהירות למקום. הוא לוקח את איש האלוהים ומניח אותו אל החמור. המילה אל כאן פירושה על, כלומר הוא הניח אותו על גבי החמור. משם הוא מחזיר אותו לעירו כדי לבכות עליו, להספיד אותו ולקבור אותו בכבוד.
הפעולות האלה מגלות לנו מי באמת היה הנביא הזקן. הוא לא היה נביא שקר, אלא נביא אמת של ה' שפשוט הפסיק לקבל נבואות עם השנים. אז למה הוא רימה קודם לכן את איש האלוהים ושכנע אותו לאכול בביתו? מתברר שהוא עשה זאת מתוך רחמים ודאגה, כי הוא פחד שאיש האלוהים יסבול מרעב ומצמא בדרך הארוכה הביתה. בזכות האמונה הגדולה שלו, הבכי האמיתי והכבוד שחלק לאיש האלוהים, ה' החזיר לו את רוח הנבואה. כך הוא זכה לנבא בעצמו על חורבן הבמות הרעות שבהן חטאו באותם ימים.