קרה לכם פעם שהתחלתם להרגיש משהו מיוחד בלב עוד לפני שבכלל הגעתם למקום שאליו יצאתם? ככה בדיוק קרה לשאול המלך. כשהוא יוצא לדרך, המילים וַיֵּלֶךְ שָׁם מלמדות אותנו שהוא לא סתם הלך לאזור הרמה, אלא כיוון את עצמו ישר אל נָיוֹת, שזה המקום שבו גר שמואל הנביא. פתאום, בתוך המסע, קורה דבר מדהים. המילים וַתְּהִי עָלָיו מספרות שרוח ה' יורדת על שאול כשהוא עדיין בדרך, הרבה לפני שהוא מגיע ליעד. למה בעצם שאול זוכה לזה כל כך מוקדם ומרחוק? הרי השליחים שלו התחילו להתנבא רק כשעמדו ממש מול שמואל! התשובה מסתתרת במילים גַּם הוּא. שאול היה שונה מהשליחים. הוא היה אדם שכבר התנבא בעבר, ולכן היה מוכן וראוי לנבואה בעצמו. בגלל זה, ברגע שהוא רק פנה והתחיל ללכת לכיוון המקום של שמואל, רוח הנבואה מיד נמשכה אליו, והוא המשיך לצעוד ולהתנבא לאורך כל הדרך עד שהגיע.
שמואל א, פרק י״ט, פסוק כ״ג
וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל־[נָי֖וֹת] (נוית) בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם־ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד־בֹּא֖וֹ (בנוית) [בְּנָי֥וֹת] בָּרָמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.