נסו לחשוב על רגע שבו הכל מסתדר בדיוק כמו שרציתם, כאילו מישהו הכין הכל במיוחד עבורכם. זה בדיוק מה שהרגיש אבישי כשהוא ודוד עמדו בלב מחנה שאול, כשכל החיילים שקועים בשינה עמוקה. אבישי בטוח שהשינה הזו היא לא סתם עייפות, אלא סימן ברור מאת ה׳. הוא אומר לדוד שה׳ סִגַּר, כלומר מסר והעביר, את שאול לידיים שלהם.
אבישי מציע לדוד לנצל את הרגע ולעצור את שאול שרודף אחריהם. הוא מבקש רשות לפגוע בשאול בַּחֲנִית וּבָאָרֶץ, כלומר להנחית מכה אחת חזקה מאוד עם החנית, עד שהיא תגיע לאדמה שמתחתיו. כדי להרגיע את דוד, אבישי מבטיח וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ. המילה הזו מזכירה את המילה "שניים", ואבישי בעצם מתכוון שהוא לא יצטרך להכות פעם שנייה. למה זה כל כך חשוב לו? כי הוא יודע שאם המכה הראשונה לא תספיק, שאול עלול להתעורר, לצעוק ולהעיר את כל החיילים במחנה. מכה אחת מדויקת תבטיח שהם יוכלו לסיים את המשימה בשקט, מבלי שאף אחד ישמע ויפריע להם לברוח.