ישעיהו, פרק ב׳, פסוק י״ז

Isaiah 2:17Sefaria

וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

ביום הדין, המכונה בַּיּוֹם הַהוּא, יאבדו כל סמלי הכוח שהפיחו גאווה בבני האדם, והם יכירו בכך שרדיפתם אחר גדולות העולם היא שגרמה למפלתם. השפלה זו תקיף את כל סוגי הגאווה: וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, כלומר תושפל קומתם של בעלי הגדולה הפנימית והעצמית, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, כך שגם אלו שמעמדם נובע מכוח חיצוני ומקרי יאבדו את רוממותם. כאשר תישבר גאוות האנושות, תישלל התפיסה השגויה של ריבוי אלוהויות ויתברר לכל כי ה' מואס בגאווה. אז יתקיים וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ, קביעה המדגישה את אחדותו המוחלטת של האל ומכחידה את הגאים עובדי האלילים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.