זעזועים אדירים ושינויים דרמטיים בסדרי הטבע משמשים כביטוי לעוצמתו של ה' ולתמורות שיתרחשו בעולם. הפרשנים נחלקו האם תיאורים אלו הם משל פוליטי היסטורי או תיאור של תופעות טבע ממשיות.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא לראות בפסוק משל למפלתן של אומות העולם ומנהיגיהן. בראייה זו, המילים הָרִים וּגְבָעוֹת מסמלות את המלכים, השלטונות והאומות החזקות. וְכָל עֶשְׂבָּם מייצג את המוני העם והנלווים לאותם מנהיגים. כאשר ה' אומר אַחֲרִיב, לשון חורבן והרס, כוונתו להפלת אותן מעצמות. הנְהָרוֹת והאֲגַמִּים מסמלים אומות השופעות כל טוב, שעושרן ייעלם והן יאבדו את כוחן.
מנגד, יש המפרשים את הפסוק כשינוי פיזי ממשי של פני האדמה. יש שמתארים זאת כרוח אדירה היוצאת מאת ה' ופועלת על ההרים כאש מכלה [שד"ל], ויש המסבירים זאת כרעידת אדמה עוצמתית הנגרמת מהתפרצות כוחות וחומרים הכלואים בבטן האדמה. רעש זה גורם להרים להתמוטט אל תוך העמקים ולמחוץ את הצמחייה שעליהם [מלבי"ם]. אבן עזרא מוסיף כי תופעות אלו נועדו להוכיח לבני האדם את שליטתו המוחלטת של ה' בבריאה.
הפעולה אוֹבִישׁ משמעותה ייבוש של דבר לח, בין אם זה צומח או מקור מים [רש"י, מצודת ציון]. כתוצאה מהחורבן, ה' אומר וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים והכוונה היא שערוצי המים ייסתמו בעפר ההרים הנופלים ויהפכו לאזורים יבשתיים שניתן לדרוך עליהם ולשבת בהם. האֲגַמִּים הם מקומות היקוות המים, ובדרך כלל, כאשר נהר מתייבש נותרות במקומו שלוליות ואגמים קטנים. אולם כאן ההרס כה מוחלט עד שגם וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ, ואפילו שאריות המים ייעלמו לחלוטין [מלבי"ם]. בסופו של תהליך זה, מתכונתו הישנה של העולם תשתנה, ואפשרויות חדשות ייפתחו במציאות המתחדשת [ביאור שטיינזלץ].