מנהיגו הנבחר של ה' פועל בעדינות וברחמים, ולכן קָנֶה רָצוּץ, כלומר מטה מרוסק הקרוב להישבר, הוא לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה, שהיא פתילה לחה שאורה דועך וקרובה להיכבות, הוא לֹא יְכַבֶּנָּה. דימויים שבריריים אלו מסמלים את העניים והנדכאים בחברה שהמנהיג ינהג בהם ברכות ללא כפייה, וכן את החוטאים או את עם ישראל בשפלות הגלות, שאותם לא ישמיד אלא יאיר להם את הדרך. למרות יחסו המגונן, עדינותו אינה מעידה על חולשה, שכן הוא יוודא שהדין ייעשה ללא עיוותים או משוא פנים ולֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט. עשיית צדק מדויקת זו תוביל בסופו של דבר להכרעת האלילות ולגילוי ייחודו של ה' בעולם כולו.
ישעיהו, פרק מ״ב, פסוק ג׳
קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.