קרה לכם פעם שניסיתם להסביר משהו חשוב למישהו, והוא פשוט לא הקשיב? כשהעם לא רצה להקשיב לדברי התוכחה, הנביא מחליט לעורר אותם. הוא מזכיר להם כמה ה' גדול, נצחי ושולט בכל מה שקורה בהיסטוריה ובטבע.
הנביא פונה אל העם בשני שמות, יַעֲקֹב וגם יִשְׂרָאֵל. הסיבה לכך היא שהשם יַעֲקֹב מייצג מדרגה רוחנית רגילה, כי זה השם שניתן לו על ידי אדם, אביו יצחק. לעומת זאת, השם יִשְׂרָאֵל מסמל מדרגה עליונה וגבוהה, כי זה השם שה' בעצמו נתן לו. הנביא גם קורא להם מְקֹרָאִי, כדי להזכיר שה' הוא זה שקרא ליעקב בשם ישראל, ובעצם העם כולו נקרא על שמו של ה'.
כדי לחזק את האמונה שלהם, ה' מכריז על עצמו שהוא נמצא בכל זמן. המילים אֲנִי רִאשׁוֹן מתייחסות לזמן העבר, עוד לפני שהעולם נברא. המילים אֲנִי הוּא מציינות שה' נמצא איתנו עכשיו, בזמן ההווה. והמילים אַף אֲנִי אַחֲרוֹן מכוונות לעתיד, ומבטיחות שה' ימשיך להיות קיים גם אחרי שהעולם יגיע לסופו.
המסר לעם הוא ברור מאוד: בגלל שה' שולט מההתחלה ועד הסוף, אפשר לסמוך עליו לגמרי. ה' שעשה ניסים גדולים בעבר, הוא זה שיעשה ניסים ויגאל את העם גם בעתיד. דברים כאלה לא קורים בגלל חוקי הטבע, אלא רק בזכות ה', ולכן אפשר להאמין בהבטחות שלו בלב שלם.