יצא לכם פעם לשבת בשקט ולהיזכר בדברים טובים שקרו לכם, במיוחד כשקצת קשה או עצוב? זה בדיוק מה שהנביא עושה עכשיו. הוא פונה אל העם בתקופה לא פשוטה של ריחוק, ואומר להם אַזְכִּיר. כלומר, הוא רוצה להזכיר להם את כל הניסים שה' עשה בשבילם בעבר. הוא עושה את זה כדי לעורר בהם הכרת הטוב, וכדי שיבינו שה' עדיין רוצה בטובתם בדיוק כמו פעם.
כשהנביא מדבר על חַסְדֵי ה', הוא מחבר אליהם את המילה תְּהִלֹּת. למה? כי הדרך הכי טובה שלנו לשבח את ה' היא פשוט לספר על המעשים הטובים שלו. עצם הסיפור על הניסים שהוא עשה לנו, אפילו כשהעם לא תמיד התנהג כמו שצריך, הוא השבח הכי גדול. הנביא מזכיר את כל הטובה שה' גְּמָלָנוּ, כלומר נתן והעניק לנו. הוא קורא לזה וְרַב טוּב, כי ה' הוא אל שכולו טוב ורוצה לתת לנו שפע.
האם קיבלנו את כל השפע הזה רק בגלל שהיינו צדיקים? הנביא מסביר שכל זה ניתן לנו כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. ה' פועל איתנו בשתי דרכים מיוחדות. כשאנחנו בצרה הוא מפעיל את מידת הרחמים, כי הוא לא יכול לראות אותנו סובלים ומיד בא להושיע. ובנוסף הוא מפעיל את מידת החסד, שזו נתינה מכל הלב, כשהוא מעניק לנו המון דברים טובים גם כשאנחנו בכלל לא בצרה.